פרטיות ומידע אישי: הבדלים בין גרסאות בדף
DovidStroh (שיחה | תרומות) |
(מה הקשר בין ההפניה לקבלת קאשבאק לפרטיות ומידע אישי) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | + | {{עמוד באנגלית|Privacy policy}} | |
| − | + | {{קישור לתצוגת קריאה}} | |
| + | {{ניווט}} | ||
| − | + | ===איסוף נתונים=== | |
| + | בנטפרי לא מתבצע אף איסוף נתוני תקשורת, גם לא באופן זמני וגם לא לצרכי תמיכה. המשתמש הוא היחיד שיכול ליזום כזו פעולה באופן זמני לצרכי תמיכה. | ||
| − | + | כלומר, אם יש למשתמש בעיה או תקלה באתר מאובטח אין לנציגי השרות או למנהלים אפשרות לדעת לאן הוא גלש ואיפה הוא נתקע. אלא המשתמש עצמו יוזם את [[התמודדות עם בעיות#כלי הקלטת התעבורה|הקלטת תעבורת האינטרנט]] שלו, ומקבל לינק ייחודי הפרטי להקלטה זמנית זו, את הלינק הוא יכול לשלוח לתמיכה כדי לעזור בפתרון הבעיה. | |
| − | + | ===אתרים מאובטחים=== | |
| − | + | ====רקע==== | |
| − | |||
| − | === רקע | ||
כל גישה למחשב מרוחק מתבצע באמצעות מערכת כללים מוגדרת מראש (פרוטוקול). | כל גישה למחשב מרוחק מתבצע באמצעות מערכת כללים מוגדרת מראש (פרוטוקול). | ||
שני הפרוטוקולים הנפוצים הם פרוטוקול http המשמש לתקשורת שאינה מוצפנת, ופרוטוקול https המשמש לתקשורת מוצפנת. | שני הפרוטוקולים הנפוצים הם פרוטוקול http המשמש לתקשורת שאינה מוצפנת, ופרוטוקול https המשמש לתקשורת מוצפנת. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
דוגמה לתקשורת מוצפנת היא גלישה לאתר של בנק. המשתמש מבקש להציג נתונים מסוימים (לדוגמה: מצב העובר ושב שלו). המחשב המרוחק מבקש לוודא שהמבקש גישה לנתונים אכן רשאי לגשת אליהם, זה מתבצע ע"י שם משתמש וסיסמה שעל המשתמש לספק. | דוגמה לתקשורת מוצפנת היא גלישה לאתר של בנק. המשתמש מבקש להציג נתונים מסוימים (לדוגמה: מצב העובר ושב שלו). המחשב המרוחק מבקש לוודא שהמבקש גישה לנתונים אכן רשאי לגשת אליהם, זה מתבצע ע"י שם משתמש וסיסמה שעל המשתמש לספק. | ||
כדי למנוע ציטוט לתקשורת הזאת ע"י גורמים זרים, היא מתבצעת בפרוטוקול מאובטח המצפין את התקשורת מה שלא מאפשר לצדדים אחרים לצטט לה. | כדי למנוע ציטוט לתקשורת הזאת ע"י גורמים זרים, היא מתבצעת בפרוטוקול מאובטח המצפין את התקשורת מה שלא מאפשר לצדדים אחרים לצטט לה. | ||
| − | בשלב הזה, המחשב המרוחק יודע שהמשתמש רשאי לצפות בנתונים אותם הוא מבקש, אבל המשתמש אינו יכול לדעת אם הוא מבקש את הנתונים מהמחשב המרוחק של הבנק, או ממחשב מרוחק המתחזה לבנק וע"י כך גונב את הסיסמה שלו. כאן נכנסת לתמונה תעודת האבטחה, אשר היא מעין מדבקת הולוגרמה המודבקת על האתר ומאשרת | + | בשלב הזה, המחשב המרוחק יודע שהמשתמש רשאי לצפות בנתונים אותם הוא מבקש, אבל המשתמש אינו יכול לדעת אם הוא מבקש את הנתונים מהמחשב המרוחק של הבנק, או ממחשב מרוחק המתחזה לבנק וע"י כך גונב את הסיסמה שלו. גרוע מכך, המתחזה יכול ל"תווך" בין המשתמש לבנק, ולהציץ בנתונים ואף לשנותם. כאן נכנסת לתמונה תעודת האבטחה, אשר היא מעין מדבקת הולוגרמה המודבקת על האתר ומאשרת: א. שהאתר אינו מתחזה אלא האמיתי ב. ההצפנה של הנתונים לא "נפתחה" בפני אף גורם עד להגעתם לדפדפן המשתמש. |
| + | ====סינון אתרים מאובטחים באופן כללי==== | ||
כיום רבים מהאתרים משתמשים בפרוטוקול מוצפן, דוגמת גוגל, שירותי דואר אלקטרוני (מייל), בנקים, חברות אשראי, אתרי קניות באינטרנט ועוד רבים. | כיום רבים מהאתרים משתמשים בפרוטוקול מוצפן, דוגמת גוגל, שירותי דואר אלקטרוני (מייל), בנקים, חברות אשראי, אתרי קניות באינטרנט ועוד רבים. | ||
| − | + | כל מערכת סינון נדרשים לפענח נתונים של תקשורות מוצפנות. | |
| − | + | פענוח של תקשורת מוצפנת מחייבת את שרת הסינון להצפין אותו מחדש עם תעודה משלו. התעודה הזו ששייכת לשירות המסנן צריכה להיות מותקנת במחשב הלקוח כדי לדעת שמדובר בגורם שניתן לתת בו אמון, אחרת הדפדפן יחסום את ההתקשרות. | |
| − | התקנת תעודת אבטחה של | + | |
| + | התקנת תעודת אבטחה של שירות סינון אינה חושפת את התקשורת המוצפנת בפני שום גורם מלבד המערכת המסננת. | ||
| + | |||
| + | הבעיה שמערכת הסינון יכולה להיות חשופה לתכנים (ססמאות, פרטי אשראי וכדו') היא בעצם התקנת תעודת האבטחה (שזה קיים בכל החברות), וללא קשר אם חברת הסינון בוחרת לסנן את התכנים של האתר או לא. דהיינו, בכך שיש חברות שבוחרות לא לסנן אתרים מאובטחים מסוימים, זה בגלל בחירתם. ובמידה וירצו לאסוף פרטי אשראי במודע על משתמשים, הם יכולים בלחיצת כפתור לסנן ולאסוף תכנים ללא ידיעת המשתמש (משתמש מתקדם יכול לבדוק בפרטי התעודה: אם היא זו של חברת הסינון, סימן שבוצע פענוח והנתונים היו חשופים). | ||
| + | |||
| + | האם אפשר לתת אמון בחברת הסינון? אז צריך לדעת מה הסיכון. בהחלט אם ישנה חולשת אבטחה או לחלופין מורשה ברמה גבוהה יש לו כוונה זדונית, ניתן להניח יד על הנתונים. מאידך מדובר מערכת ממוחשבת שנמצאת על ספק רשמי עם כל הרגולציה שבדבר, וישנה מחויבות לתקני אבטחה מחמירים. יש לזכור גם שכל תעבורת האינטרנט הלא מוצפנת, חשופה לספק איזה שיהיה והמידע בה לפעמים הוא לא פחות רגיש מבאתרים המוצפנים. | ||
| − | + | ====סינון אתרים מאובטחים בנטפרי==== | |
| + | בנטפרי כל אתר מאובטח שפתוח מוגדר האם יש בו בכלל צורך בסינון. אתרים מסוימים כמו paypal לא עוברים סינון, ולא מתבצע פיענוח והתעודה המקורית נשארת. | ||
| + | באתרים בהם יש כן צורך בסינון אז מתבצע פענוח ואח"כ הצפנה שחתומה ע"י [[תעודת האבטחה|התעודה של נטפרי]]. | ||
| − | נטפרי | + | כדי שתעודת נטפרי לא תהווה חותמת גומי לתעודות לא תקפות, מתבצעת בדיקה של התעודה מול המאגר [https://www.mozilla.org/en-US/about/governance/policies/security-group/certs/ Mozilla CA Certificate Store] שהינו קפדני ביותר. אם התעודה תקפה, ההצפנה נעשית ע"י התעודה של נטפרי. אם התעודה לא תקפה לפי המאגר הנ"ל ההצפנה נעשית בשיטת [https://en.wikipedia.org/wiki/Self-signed_certificate Self-signed certificate] כך שאצל הלקוח מתקבלת התרעה על תעודה לא תקפה. |
| − | |||
| − | + | ===קישורים חיצוניים=== | |
| + | [https://netfree.link/terms-of-use תנאי השימוש בנטפרי] | ||
גרסה מ־13:34, 10 בינואר 2019
For English click here
למעבר מתצוגת עריכה לתצוגת קריאה
עמוד ראשי > פרטיות ומידע אישי
איסוף נתונים
בנטפרי לא מתבצע אף איסוף נתוני תקשורת, גם לא באופן זמני וגם לא לצרכי תמיכה. המשתמש הוא היחיד שיכול ליזום כזו פעולה באופן זמני לצרכי תמיכה.
כלומר, אם יש למשתמש בעיה או תקלה באתר מאובטח אין לנציגי השרות או למנהלים אפשרות לדעת לאן הוא גלש ואיפה הוא נתקע. אלא המשתמש עצמו יוזם את הקלטת תעבורת האינטרנט שלו, ומקבל לינק ייחודי הפרטי להקלטה זמנית זו, את הלינק הוא יכול לשלוח לתמיכה כדי לעזור בפתרון הבעיה.
אתרים מאובטחים
רקע
כל גישה למחשב מרוחק מתבצע באמצעות מערכת כללים מוגדרת מראש (פרוטוקול). שני הפרוטוקולים הנפוצים הם פרוטוקול http המשמש לתקשורת שאינה מוצפנת, ופרוטוקול https המשמש לתקשורת מוצפנת.
דוגמה לתקשורת שאינה מוצפנת היא גלישה לאתר של תחזית מזג אויר. המשתמש מבקש להציג נתונים מסוימים (לדוגמה: המזג אויר הצפוי בירושלים מחר), והמחשב המרוחק מציג את התשובה באופן חזותי.
דוגמה לתקשורת מוצפנת היא גלישה לאתר של בנק. המשתמש מבקש להציג נתונים מסוימים (לדוגמה: מצב העובר ושב שלו). המחשב המרוחק מבקש לוודא שהמבקש גישה לנתונים אכן רשאי לגשת אליהם, זה מתבצע ע"י שם משתמש וסיסמה שעל המשתמש לספק. כדי למנוע ציטוט לתקשורת הזאת ע"י גורמים זרים, היא מתבצעת בפרוטוקול מאובטח המצפין את התקשורת מה שלא מאפשר לצדדים אחרים לצטט לה. בשלב הזה, המחשב המרוחק יודע שהמשתמש רשאי לצפות בנתונים אותם הוא מבקש, אבל המשתמש אינו יכול לדעת אם הוא מבקש את הנתונים מהמחשב המרוחק של הבנק, או ממחשב מרוחק המתחזה לבנק וע"י כך גונב את הסיסמה שלו. גרוע מכך, המתחזה יכול ל"תווך" בין המשתמש לבנק, ולהציץ בנתונים ואף לשנותם. כאן נכנסת לתמונה תעודת האבטחה, אשר היא מעין מדבקת הולוגרמה המודבקת על האתר ומאשרת: א. שהאתר אינו מתחזה אלא האמיתי ב. ההצפנה של הנתונים לא "נפתחה" בפני אף גורם עד להגעתם לדפדפן המשתמש.
סינון אתרים מאובטחים באופן כללי
כיום רבים מהאתרים משתמשים בפרוטוקול מוצפן, דוגמת גוגל, שירותי דואר אלקטרוני (מייל), בנקים, חברות אשראי, אתרי קניות באינטרנט ועוד רבים.
כל מערכת סינון נדרשים לפענח נתונים של תקשורות מוצפנות. פענוח של תקשורת מוצפנת מחייבת את שרת הסינון להצפין אותו מחדש עם תעודה משלו. התעודה הזו ששייכת לשירות המסנן צריכה להיות מותקנת במחשב הלקוח כדי לדעת שמדובר בגורם שניתן לתת בו אמון, אחרת הדפדפן יחסום את ההתקשרות.
התקנת תעודת אבטחה של שירות סינון אינה חושפת את התקשורת המוצפנת בפני שום גורם מלבד המערכת המסננת.
הבעיה שמערכת הסינון יכולה להיות חשופה לתכנים (ססמאות, פרטי אשראי וכדו') היא בעצם התקנת תעודת האבטחה (שזה קיים בכל החברות), וללא קשר אם חברת הסינון בוחרת לסנן את התכנים של האתר או לא. דהיינו, בכך שיש חברות שבוחרות לא לסנן אתרים מאובטחים מסוימים, זה בגלל בחירתם. ובמידה וירצו לאסוף פרטי אשראי במודע על משתמשים, הם יכולים בלחיצת כפתור לסנן ולאסוף תכנים ללא ידיעת המשתמש (משתמש מתקדם יכול לבדוק בפרטי התעודה: אם היא זו של חברת הסינון, סימן שבוצע פענוח והנתונים היו חשופים).
האם אפשר לתת אמון בחברת הסינון? אז צריך לדעת מה הסיכון. בהחלט אם ישנה חולשת אבטחה או לחלופין מורשה ברמה גבוהה יש לו כוונה זדונית, ניתן להניח יד על הנתונים. מאידך מדובר מערכת ממוחשבת שנמצאת על ספק רשמי עם כל הרגולציה שבדבר, וישנה מחויבות לתקני אבטחה מחמירים. יש לזכור גם שכל תעבורת האינטרנט הלא מוצפנת, חשופה לספק איזה שיהיה והמידע בה לפעמים הוא לא פחות רגיש מבאתרים המוצפנים.
סינון אתרים מאובטחים בנטפרי
בנטפרי כל אתר מאובטח שפתוח מוגדר האם יש בו בכלל צורך בסינון. אתרים מסוימים כמו paypal לא עוברים סינון, ולא מתבצע פיענוח והתעודה המקורית נשארת. באתרים בהם יש כן צורך בסינון אז מתבצע פענוח ואח"כ הצפנה שחתומה ע"י התעודה של נטפרי.
כדי שתעודת נטפרי לא תהווה חותמת גומי לתעודות לא תקפות, מתבצעת בדיקה של התעודה מול המאגר Mozilla CA Certificate Store שהינו קפדני ביותר. אם התעודה תקפה, ההצפנה נעשית ע"י התעודה של נטפרי. אם התעודה לא תקפה לפי המאגר הנ"ל ההצפנה נעשית בשיטת Self-signed certificate כך שאצל הלקוח מתקבלת התרעה על תעודה לא תקפה.